אזרחות ישראלית ומעמד קבע
מדינת ישראל שונה ממדינות הגירה אחרות כמו ארה"ב, קנדה ואוסטרליה. בעוד שהמדינות האלו מציבות אפשרויות הגירה במסגרת תנאים שונים, בישראל הסדירו את דיני ההגירה באמצעות 3 חוקים:
- חוק השבות – על פי חוק השבות רק מי שנולד יהודי, מי שהנו צאצא של יהודי או מי שיעבור גיור זכאי להגר לישראל.
- חוק האזרחות – על פי חוק האזרחות, האפשרות להגר לישראל ניתנת למי שבן/ בת הזוג שלו/ שלה יהודי או מי שנולד להורה שיש לו אזרחות ישראלית.
- חוק הכניסה לישראל – חוק זה מאפשר למי שרוצה לשהות בישראל תקופה ממושכת לקבל אשרת ויזה או אשרת שהייה לצרכים שונים, לרבות לצורכי עבודה.
אזרחות ישראלית ומעמד קבע – מה ההבדל ביניהם?
מדינת ישראל אינה מתחשבת בארץ המוצא, בעיסוק מבקשי האזרחות או במעמדם. כאן מציבים קריטריון ייחודי שנגזר מהצהרת העצמאות, בה הוגדרה מדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". משמעות הדבר היא, שכל יהודי רשאי לעלות לישראל וליהנות ממעמד אזרח. עם זאת, ישראל מאפשרת גם לקרובי המשפחה שלו לקבל אזרחות, גם אם אינם יהודים. לדוגמה, יהודי שנשוי לאישה שאינה יהודייה.
אזרח במדינת ישראל זכאי לקבל תנאים סוציאליים, ביטוחים רפואיים בקופות החולים, זכויות שונות במוסד לביטוח לאומי ועוד.
תושב קבע הוא מי שרשאי לשהות תקופה ממושכת בישראל. המעמד מעניק לבעליו ביטחון כלכלי וחברתי ומעמד שווה לאזרחי המדינה, שכן הוא מאפשר למי שזכאי לו ליהנות מכל הזכויות השמורות לאזרח, פרט לזכות להצביע בבחירות לכנסת ישראל.
האם התהליך לקבלת אזרחות ומעמד קבע בישראל פשוט כל כך?
על פניו, נראה שהתהליך לקבל אזרחות או מעמד של תושב קבע קל למדי, שכן הקריטריונים מוגדרים באופן שאינו מתפרש לשתי פנים. אולם, בשטח אנו עדים להליך רצוף קשיים, שמלווה בבירוקרטיה אינסופית, חשדנות מרובה מצד פקידי משרד הפנים, הממונים על תחומים אלו, סחבת ארוכה ותסכול רב בקרב מבקשי המעמד.
באילו קשיים עלולים להיתקל מבקשי אזרחות ואשרות השהייה בישראל?
קיימות דוגמאות למכביר של מקרים בהם מבקשי אשרות או אזרחות נתקלו באטימות, טרטור וחוסר תאימות שמנעו מהם לקבל את מעמדם כאזרחים או תושבי קבע בישראל.
ציינו את החשדנות הרבה של פקידי משרד הפנים, אשר מקשה על זוגות נשואים להתאחד ולגור יחד בישראל. ההליך דורש מהם להוכיח שאין אינטרס נסתר במערכת היחסים, להתייצב בוועדות ולעמוד תחת זכוכית מגדלת וביקורת שמלווה אותם שנים ארוכות עד לקבלת המעמד הנכסף.
פרט לכך, אנו נתקלים בהורים לחיילים שמשרתים בצה"ל ומבקשים לעלות לישראל במסגרת נוהל איחוד משפחות, שאמור להקנות להם מעמד של תושבי קבע. לצערנו, ההליך מצריך קבלת אשרות זמניות ואורך קרוב ל- 5 שנים עד שההורים זוכים ליהנות ממעמד זה.
כאשר מדובר בהורים קשישים ההליך עלול לקחת כשנתיים, ואף יותר, ובאשר לאזרחים זרים ששוהים בישראל מטעמים הומניטריים, הדרך לקבלת מעמד תושב קבע ארוכה, מסורבלת ורצופה קשיים, בעיקר בגלל היעדר נהלים ברורים באשר לאוכלוסייה זו. במקרה שלהם ההליך יכול להימשך 10 שנים ויותר.
פרט לבירוקרטיה הארוכה ולשנים הרבות שמצריכים ההליכים לקבלת מעמד אזרח או תושב קבע, קושי נוסף שמתמודדים עמו מבקשי המעמדות הללו הוא הסכנה מפני גירוש או איסור כניסתם לישראל. מיותר לציין שברובם המכריע של המקרים מדובר בבני משפחה, אשר נבצר מהם להתאחד עם יקיריהם. במקרים אחרים מדובר בשוהים מטעמים הומניטריים, אשר גירושם חורץ להם גורל אכזר.
סיוע של עורך דין לענייני הגירה הוא הדרך שלכם אל האישור של משרד הפנים
אף על פי שהבירוקרטיה מבטיחה שקיפות, והיא חלק מהותי בדמוקרטיה, ההתמודדות מול פקידי משרד הפנים עלולה להיות מתישה ולכלות אנרגיות ומשאבים. כאשר מדובר באנשים נטולי מעמד, ובמיוחד כאשר יש פערי שפה או מנטליות והעדר כלים או ידע, יכולת התנסחות והתמודדות עם אתגר שכזה הופכים לקשים עוד יותר.
עורך דין לענייני הגירה בקיא בכל הליכי משרד הפנים. באפשרותו לנתב את הליך האישורים באופן יעיל ומהיר, כך שמבקשי המעמד לא יצטרכו להתמודד עם טרטור וסחבת שאין להם צורך ולא ירגישו את חוסר האונים שחשים רבים ממבקשי המעמד בישראל. זאת בזכות ידיעת החוק, היכרות עם כל הדקויות שמרכיבות אותו וניסיון במציאת פתרונות יצירתיים ומועילים.
